צילום: נטע המאירי
יובל המאירי
אמן א-תחומי, נווד, איש חמוד, בכיין, במאי, מבצע ויוצר למסך, במה וחלל.
חבר בקולקטיב ״חוג אמנות״ וחבר באופן כללי, חוקר שיטות פידבק ותהליכי יצירה, תר אחר הפואטיקה של היומיומי והיחסים שבין רוח לחומר.
נולדתי בחיפה בשנת 1987. קיבלתי מצלמת וידאו בשנת 2000.
למדתי בימוי קולנוע בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ובבית הספר לקולנוע וטלוויזיה "סם שפיגל" בירושלים, למדתי חינוך ואמנות במדרשה לאמנות, בית ברל. אני כותב ״למדתי״ כי לא השלמתי את הלימודים באף אחד מהם.
בין השנים 2012-2019 התגוררתי בעפולה, כחבר בתנועת תרבות - תנועה של אמנים ומחנכים להתחדשות תרבותית בישראל, שם עבדתי עם בני נוער בבתי ספר ופנימיות, ויצרתי יצירות מקור בשיתוף עם הקהילה.
כיום אני כותב ביוגרפיות מקוצרות של עצמי ועושה הרבה הפסקות קפה.
בין עבודותיי:
"התזמורת עם הכלים השבורים" (2021) [תסריט, בימוי, צילום, עריכה]
סרט דוקומנטרי באורך מלא, המתעד את תזמורת "שלם" שהעלתה מופע של סימפוניה לכלים שבורים בירושלים, כחלק מפסטיבל "מקודשת". הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל דוקאביב 2021, ובפסטיבל FIPADOC בביאריץ, צרפת.
"VHS-ד"ש מהעבר" (2021) [פרפורמנס]
יצירה בימתית המשלבת וידאו ופרפורמנס, במסגרת ערב של מחוות בימתיות לסרטי VHS אישיים, בהובלת רננה רז. עלה לראשונה בפסטיבל א-ז'אנר.
"שפת האמהות" (2021) [בימוי ודרמטורגיה]
הצגת-יחיד מקורית למבוגרים מאת רותם גולדנברג, המשלבת משחק ותאטרון בובות.
וידאו-קליפים למוזיקאים (2020-2022) [בימוי, צילום, עריכה]
הקולות הצפים, להקת נשמה, איל מרגלית, מיכל אופנהיים, מקהלת ראנה, על העץ, עינב הר ענן, לירון צור נידם.
"טקס הסרת הספק" (2020) [בימוי ומשחק]
מופע שהוא טקס בהשתתפות הקהל, המשלב צילום וידאו במעגל סגור, יחד עם אדוה ויינשטיין. הועלה לראשונה בפסטיבל אינטימדאנס בתאטרון תמונע.
"שייק" (2020) [יוצר שותף]
פרפורמנס במרחב הציבורי - עמדת צילום לחיצות ידיים בשכונת שפירא בתל אביב, במסגרת אירועי "אסטרטגיות יציאה".
"מצעד" (2019) [עריכת וידאו]
סרט דוקומנטרי של עוז זלוף, המציג פורטרט אלטרנטיבי של העיר עפולה דרך שיטוט ברחובות אשר הוקרן. הוקרן בבכורה במרכז פירמידה לאמנות בחיפה, בפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב ובפסטיבל הסרטים בחיפה.
"מאיפה שאני עומד" (2019) [בימוי, עיצוב ופרפורמנס]
מיצג השתתפותי בפסטיבל "טאבולה ראסה" בשכונת רמת ישראל-ביצרון בתל אביב. שחזור מפה של השכונה על גבי קיר, באמצעות זכרונות התשובים בלבד, ללא שימוש במפות ובתוכנות. השחזור נערך במשך ארבעה ימי פסטיבל.
"לחשוב כמו ברונזה" (2018) [בימוי]
סרט דוקומנטרי העוקב אחר פסליו של דן זריצקי אשר יוצק את פסליו בעצמו. הסרט הוקרן בפסטיבל "אפוס" 2019.
"צנורות" (2017-2019) [עיבוד, בימוי ומשחק]
עיבוד בימתי לסיפור "צנורות" מאת אתגר קרת, שמשלב תיאטרון חפצים, תיאטרון תנועה ותיאטרון צלליות. ההצגה הוצגה בפסטיבל לתיאטרון בובות בחולון, בפסטיבל לתיאטרון בובות בירושלים, ומעל 30 הצגות נוספות בתיאטרון תמונע וברחבי הארץ.
"טוק טוק" (2015) [יוצר שותף - בימוי]
מופע תיאטרון Site Specific בניהול אמנותי של מיכל ואעקנין ודפנה קרון, בו יצרו כ-40 אמנים יצירות אינטימיות לחדרי בית מלון, תחת "עונת התרבות בירושלים". במסגרת המופע - בימוי של שתי יצירות המפגישות את הקהל עם עובדי בית המלון ועם "אחורי הקלעים" של בית המלון.
"לא שלום ולא להתראות" (2015) [כתיבה ובימוי]
קומדיית מדע בדיוני, מחזה מקורי בהשתתפות בני נוער, פנימיית הבית לילד בכפר יחזקאל.
"קלרה הקדושה" (2014) [כתיבה ובימוי]
מחזה על פי סרטם של ארי פולמן ואורי סיון, בהשתתפות בני נוער, פנימיית הבית לילד בכפר יחזקאל.
"אני חושב שזה הכי קרוב לאיך שהצילום נראה" (2012) [תסריט, בימוי, עריכה]
סרט קצר המשלב קולנוע דוקומנטרי ותיאטרון חפצים, זוכה פסטיבל Sundance בקטגוריית דוקומנטרי קצר, פרס שני בתחרות סרטי הסטודנטים ב-San Sebastián, פרס ראשון בפסטיבל Nashville, פרס ראשון בפסטיבל אפוס במוזיאון תל אביב. השתתף בפסטיבל Cannes, Hot Docs, פסטיבל ירושלים, כיום מוצג במדור הסרטים באתר של ה-New York Times.
"האומר כן / האומר לא" (2010) [שחקן]
מאת ברטולט ברכט, הצגה בבימויה של מיכל ואעקנין, פסטיבל "תלוי במקום" ת"א.